אתר בהרצה · עוזרים לדייקאשמח לשמוע
לפני שמחליטים אם להגיש

מה זה באמת אומר לתבוע את משרד הביטחון?

העמוד הזה מיועד דווקא למי שעוד לא הגיש בקשה להכרה. בלי לחשב סיכויי הצלחה ובלי לדחוף אתכם לשום כיוון — רק להבין מה קורה מהרגע שמגישים, מה משרד הביטחון בודק, כמה זמן זה יכול לקחת ומה נכון ומה שמועה.

קודם כל: זו לא תביעה בבית משפט

הביטוי "לתבוע את משרד הביטחון" נשמע כאילו אתם נכנסים ישר לבית משפט. בפועל, בדרך כלל מתחילים הרבה יותר פשוט: שולחים בקשה לאגף השיקום ומבקשים שיבדקו אם הפגיעה שלכם קשורה לשירות. בית משפט נכנס לתמונה רק אם בהמשך יש מחלוקת על החלטה ומחליטים לערער.

מההתחלה ועד הסוף

כל המסלול, בלי השפה של הטפסים

מה בעצם מבקשים בשלב הראשון?

לא צריך לדעת מראש כמה אחוזים מגיעים לכם, ולא צריך לנחש מספר. בשלב הזה אתם בעצם אומרים: יש לי פגיעה, ואני חושב/ת שהיא נגרמה או נהייתה גרועה יותר בגלל השירות שלי.

הכרה ≠ אחוזי נכות

קודם בודקים אם הפגיעה קשורה לשירות. רק אחר כך הוועדה הרפואית קובעת כמה אחוזי נכות יש.

מה צריך להיות בתמונה?

מה קרה — מה קרה בשירות, או מה היה בשירות שלדעתכם גרם לפגיעה או החמיר אותה.
מה הפגיעה — מה יש לכם היום בפועל ומה כתוב במסמכים הרפואיים.
מה מחבר ביניהם — מה עוזר להראות שהפגיעה באמת קשורה למה שקרה בשירות.

אין רשימת קסם שמתאימה לכולם. לפעמים צריך מסמכים רפואיים, לפעמים מסמכים מהצבא, דוח אירוע, מפקד או עד — תלוי במה שקרה אצלכם.

עבר הרבה זמן מאז השירות?

אם עברו יותר משלוש שנים, לא מניחים אוטומטית שפספסתם את הרכבת. אגף השיקום אמנם מציג כלל של שלוש שנים מהשחרור, אבל גם מסביר שיש מקרים שבהם אפשר לבדוק בקשה מאוחרת כשיש תיעוד מתאים. בפגיעות נפש ופוסט־טראומה הוא מציין מדיניות מקלה יותר לגבי תביעות ישנות. במקרה כזה פשוט צריך לבדוק את התיק לגופו.

משרתי קבע: לפעמים הגוף הנכון שונה

מאז תיקון החוק ב-2017 (בעקבות ועדת גורן), אנשי ונשות קבע בצה״ל, במשטרה, בשב״ס, במשרד ראש הממשלה, במשמר הכנסת ובהג״א שנפגעו בזמן השירות מגישים בדרך כלל תביעה לנכות מעבודה בביטוח לאומי: טופס בל/211 בחבלה, וטופס בל/202 במחלה בעקבות תנאי השירות.

מגישים לאגף השיקום במשרד הביטחון כאשר: נפגעתם בחבלה או בפוסט טראומה בפעילות מבצעית, באימון לקראתה או באירוע ייחודי לשירות הביטחוני; נחבלתם בשירות עד 26.4.2017 (כולל); המחלה אובחנה עד 31.12.2013 (כולל), או שנגרמה בנסיבות ייחודיות לשירות מחשיפה לחומר מסוכן או לקרינה, ממוצרי דם ונוזלי גוף בטיפול בתנאי שדה, או מרעש של אמצעי לחימה; או שנפגעתם בחצי השנה הראשונה של שירות קבע שהתחיל מיד אחרי שירות החובה בצה״ל.

מרכזי יד מכוונת (2496*) עוזרים בלי תשלום להגיש את התביעה לביטוח לאומי. אם אגף השיקום כבר החליט שהפגיעה לא בטיפולו, כדאי לצרף את ההחלטה לתביעה בביטוח לאומי.

אם כבר פניתם לגוף אחר על אותה פגיעה — לא מדלגים על הבדיקה הזאת

אם כבר פתחתם תביעה בביטוח הלאומי, קיבלתם פיצוי, או התחלתם תביעת נזיקין על אותה פגיעה — עוצרים רגע לפני שעושים עוד בחירה. יש מצבים שבהם החוק לא מאפשר לקבל את שני המסלולים יחד על אותו אירוע, ולבחירה במסלול אחד יכולה להיות השפעה על השני. זה לא אומר שאסור להגיש; זה אומר שכדאי להבין מה כבר עשיתם לפני שממשיכים.

החלק שבדרך כלל עובר מפה לאוזן

שמועות מול מה שבאמת אפשר להגיד

לא כל פחד הוא מופרך, אבל הרבה מהמשפטים שעוברים בין אנשים מערבבים בין עצם הגשת הבקשה לבין החלטות אחרות שמתקבלות במסלולים נפרדים.

אחרי שקראתם והבנתם מה התהליך כולל

אני חושב/ת שאני רוצה לבדוק את האפשרות להגיש

אפשר להתחיל לבד, ואפשר לקבל עזרה בלי לשלם. האתר לא מגיש את הבקשה עבורכם ולא קובע אם נכון לכם להגיש — מכאן אפשר לעבור לגורם רשמי או לגוף שמסייע ללא תשלום.

מרכז "בידיים טובות"

סיוע ללא תשלום לאורך תהליך ההכרה וגם לקראת הוועדות הרפואיות.

*3757

מרכז "קשר עד" — מערך הנפגעים בצה"ל

מש"קיות נפגעים מסייעות בהכוונה, באיסוף חומרים ובהגשת בקשת ההכרה. א׳–ה׳, 08:30–18:00.

1111 — שלוחה 6
לעמוד הטופס הדיגיטלי של אגף השיקום

הקישור מוביל לעמוד הרשמי של אגף השיקום שממנו נכנסים לטופס הדיגיטלי. אפשר לעצור במהלך המילוי ולחזור אליו בהמשך.

מה שמגיע

מרכז מידע מקיף לזכאי וזכאיות אגף השיקום — זכויות מאגף השיקום, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה, מס, דיור ועוד.

גופים מטפלים

  • אגף השיקום — משרד הביטחון
  • המוסד לביטוח לאומי
  • רשות המסים
  • קרנות פנסיה וביטוח

המידע באתר הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לפנייה לגורמים המטפלים. יש לוודא את הזכאות מול הגוף הרלוונטי.

    base44
    Edit with Base44